התקשרו עכשיו 050-414-5359                            072-282-8034






 


 

צור קשר



מחלות עיניים


ירוד (קטרקט)

ירוד (קטרקט) הוא עכירות, אטימות של עדשת העין הטבעית. גורם זה משפיע על הירידה בחדות הראייה ולכן שקיפות העין הטבעית פוחתת. העדשה מורכבת ברובה ממים ומחלבונים. במצב ראוי, החלבונים מסודרים בצורה מיוחדת ומאפשרים שמירה על ניקיון העדשה ולכן קרני האור מסוגלות לעבור דרכה. כאשר אנו מתבגרים, חלק מהחלבונים יכולים להצטבר יחד ולגרום לעכירות, לאטימות בעדשה, לאורך זמן. כמו כן, הירוד (הקטרקט) יכול לגדול ולגרום לעכירות, לאטימות של חלק גדול יותר של העדשה ועל-ידי כך להקשות על הראייה. במצב לא ראוי זה, עדשת העין אינה במצב הרגיל שבו היא צריכה להיות והעדשה אינה שקופה. התסמינים המלווים כתוצאה מעכירות, מאטימות זו מתבטאים בראייה מטושטשת או מופחתת. ירוד (קטרקט) יכול לפגוע רק בעין אחת וגם בשתי העיניים בו זמנית. יש כמה סוגי ירוד (קטרקט): ירוד (קטרקט) מלידה, ירוד (קטרקט) משני (יכול להיווצר כתוצאה מניתוח וכן ממחלת עיניים אחרת, כמו ברקית (גלאוקומה), ירוד (קטרקט) טראומטי (יכול להיווצר לאחר שנים מאוחרות יותר, כתוצאה מפגיעה או מחבלה בעין וכן מניתוח).
   

לחץ תוך-עיני 

לחץ תוך-עיני מצביע על מצב בו הלחץ בתוך כדור העין הוא גבוה מהנורמה. ניתן למדוד את הלחץ בתוך העין באמצעות מכשירים שונים. הלחץ נמדד ביחידות של מ"מ כספית. הלחץ התקין בעין בבני אדם בוגרים נע בין 10 ל-21 מ"מ כספית. בעין בריאה, בגלגל העין נוצרים נוזלים כל הזמן ובמקביל מתנקזים נוזלים החוצה במנגנון מיוחד, דרך תעלות ניקוז מיוחדות. כל הפרעה לניקוז הנוזלים מהעין, תביא לעליית הלחץ בגלגל העין. עליית הלחץ בגלגל העין עלולה לגרום לנזק לעצב הראייה ולמחלת הברקית (הגלאוקומה). יש לציין, שלא תמיד הלחץ גורם לנזק. ישנם אנשים שמדד הלחץ אצלם נמצא מעל הנורמה אך אין עדות לפגיעה בעצב הראייה או בשדה הראייה אצלם, ובכל זאת, נקבעת אצלם האבחנה של "לחץ תוך-עיני". במצב זה, הלחץ אינו מוגדר כמחלה אלא כגורם סיכון לפתח מחלה. התסמינים המלווים כתוצאה מלחץ תוך-עיני הגבוה מהנורמה: דקירות בעיניים, כאבים בעיניים המלווים לעתים בהפרעות ראייה.

 

פזילה 

פזילה מתבטאת בסטייה של העין הרגילה שצריכה להתמקד על אובייקט מסוים. הכוונה: בזמן שעין אחת מסתכלת על אובייקט מסוים, העין השנייה, הפוזלת, מסתכלת בנקודה שונה. כתוצאה מסטייה זו, הראייה נחלשת. יש סוגי פזילה: פזילה כלפי פנים, פזילה כלפי חוץ. הפזילה השכיחה ביותר היא הפזילה המולדת. פזילה זו מופיעה אצל תינוקות ומאובחנת לפני גיל של 6 חודשים. ישנן פזילות המופיעות לאחר גיל שנתיים וישנן המופיעות בגיל המתקדם. 
 

ניוון מקולרי  

ניוון מקולרי מתאפיין בניוון מתמשך באזור ה"מקולה", הנמצאת במרכז הרשתית. כתוצאה מניוון זה, הראייה המרכזית נפגעת היות ותאי קולטני האור הנמצאים ברשתית העין, אינם יכולים לבצע את תפקידם בצורה התקינה המתפרשת בהמרת גירוי האור לאנרגיה חשמלית המועברת אל המוח. יש סוגים של ניוון מקולרי:

1. ניוון מקולרי יבש - חדות הראייה פוחתת בגלל שכלי דם זעירים בדמית העין מתכווצים. כתוצאה, זרימת הדם בחלקים הסמוכים ל"מקולה" נמצאת איטית יותר והחרפה בראייה מופיעה בקושי לזהות פרטים מסוימים במרחקים שונים. יש לציין כי בסוג זה של הניוון, אין הצטברות של נוזלים או דם. במצב זה, אובדן הראייה הדרגתי ונמשך מספר שנים.

2. ניוון מקולרי רטוב - מציין שלב מתקדם בהחרפה בראייה. חדות הראייה פוחתת וישנה הידרדרות חדה בראייה בגלל שכלי דם זעירים חדשים שאינם תקינים נוצרים ודולפים נוזל, שומנים ודם לתוך רשתית העין. במצב זה, ההשפעה המורגשת היא בהפחתת התפקוד של ה"מקולה".

רטיניטיס פיגמנטוזה

רטיניטיס פיגמנטוזה היא מחלה הגורמת לניוון של תאי הקולטנים ברשתית. כתוצאה, מתרחש אובדן ראייה הדרגתי. אובדן הראייה ההיקפית מתרחש ויש קושי בראייה בלילה. הרשתית, הממוקמת בחלקה האחורי של העין, אחראית על המרת האור לאותות עצביים המועברים אל המוח. ברשתית ישנן שתי מערכות תאי קולטנים – מערכת תאים מסוג "מדוכים" לראיית יום ומערכת תאים מסוג "קנים" לראיית לילה. תאי הקולטנים ברשתית אחראים על קליטת האור ועל המרתו לאנרגיה חשמלית, המעוברת אל המוח. התקדמות המחלה עלולה לפגוע גם בראייה המרכזית.

ניוון הקרנית (קרטוקונוס)

ניוון הקרנית (קרטוקונוס) הוא מחלת עיניים לא דלקתית. מקור השם נובע מחיבור המלים הלטיניות "קרטו" (קרנית) ו"קונוס" (חרוט). המחלה מתבטאת בתהליך של הידקקות עובי הקרנית התקינה והתבלטות הקרנית בצורה חרוטית. לכן, במהלך התקדמות המחלה, הקרנית מאבדת את צורתה הכדורית הנורמאלית ומקבלת צורה חרוטית. שינוי צורת הקרנית יכול ליצור מגבלה ראייתית. העלייה בקמירות הקרנית כמו גם התבלטות זו, גורמת להופעת קוצר ראייה קיצוני, המלווה גם בעיוות פני הקרנית תוך יצירת אסטיגמציה (קימורים שונים בצירים שונים של הקרנית) גבוהה ובלתי סדירה. חולי ניוון הקרנית (קרטוקונוס) יתלוננו על ירידה וערפול בחדות הראייה בעקבות קוצר ראייה ואסטיגמציה שהולכים ומחמירים בתדירות גבוהה (חודשים עד שנים), למרות השימוש באמצעים אופטיים.

ברקית (גלאוקומה)  

ברקית (גלאוקומה) היא מחלה כרונית הפוגעת בעצב האופטי של העין וגורמת נזק לעצב הראייה ומתבטאת בירידת הראייה בבדיקת שדה הראייה. מחלה זו יכולה להשפיע על עין אחת וכן על שתי העיניים. רוב סוגי הברקית (גלאוקומה) השונים מתאפיינים כמחלות ומיוחסים לגיל המבוגר. כמו כן, יש סוגי ברקית (גלאוקומה) המופיעים בלידה, בגיל צעיר ובגיל המתקדם. החשיבות הנדרשת בהתייחסות למחלה זו היא לשמור על רמת לחץ תקינה בתוך העין. מחלה זו עלולה גם להתפתח בגלל הידקקות של הקרנית וכן בגלל צורה לא תקינה של העצב האופטי. לעתים, הנזק לעצב הראייה נגרם הודות לעלייה בלחץ התוך-עיני, אולם, מחלה זו, יכולה להיגרם גם כתוצאה מלחץ שהוא נמוך וכן מלחץ שהוא בטווח הנורמאלי. פעמים וישנן סיבות נוספות כגון: חוסר אספקת דם בצורה התקינה לאזור עצב הראייה וסיבות נוספות. הסובלים ממחלה זו, יכולים לחוות סימפטומים: כאב עיניים מחריף, אדמומיות של העיניים, ראייה מטושטשת. בשלב מתקדם מאד, ישנה תחושה של ראייה "דרך מנהרה". כתוצאה ממחלה זו, הסובלים ממחלה זו, עלולים לאבד את הראייה ההיקפית (צדדית) שלהם בהדרגתיות כמו גם, הראייה המרכזית שלהם עלולה להיפגע.

יש סוגים של ברקית (גלאוקומה). חלוקה אחת ראשית של ברקית (גלאוקומה) היא לפי מבנה הזוית שבין הקשתית לדופן העין:

ברקית (גלאוקומה) עם זווית פתוחה, מציינת כי העלייה בלחץ העין היא הדרגתית ומופיעה ברוב הפעמים ללא כאבים. למרות שתעלת הניקוז "פתוחה", הנוזל עובר לאט מדי דרך תעלת הניקוז. הצטברות הנוזל, מביאה לעליית הלחץ בתוך העין, עד כדי סכנה לפגיעה בעצב האופטי. כאשר הלחץ בעין גבוה מדי, העצב האופטי נפגע ולכך הראייה פחותה.  

ברקית (גלאוקומה) עם זווית סגורה, מציינת החרפה בראייה. זו מתרחשת כאשר ישנה עלייה בלחץ העין. במצב זה, הקשתית נוגעת בדופן הפנימי של העין כשהזווית בין הקרנית לקשתית מצטמצמת וההומור המימי מתנקז מהעין. התחושה היא סוג של כאב וחוסר ראייה. אנשים עם סוג זה של ברקית (גלאוקומה), יכולים לסבול מעלייה פתאומית בלחץ התוך-עיני. הסימפטומים: כאב חריף ובחילה, כמו גם אדמומיות של העיניים וראייה מטושטשת. 
 

ניסטגמוס

ניסטיגמוס זו תופעה המאופיינת בתנועות בלתי רצוניות של העיניים (ריצוד עיניים), שעשויות להיות מצד לצד, למעלה ולמטה, או בתנועה סיבובית. תופעה זו יכולה להיות מולדת וקשורה ללקות ראייה או שהיא יכולה להיות קשורה להפרעות באזור השולט שבמוח. תופעה זו מתבטאת בשתי העיניים, אך לעיתים היא פוגעת רק באחת מהן. לתופעת ניסטגמוס ישנן השפעות רבות נוספות כתוצאה מהמאמץ, כגון: פגיעה ניכרת באיכות הראייה, קושי ביצירת קשר עין, בעיה באיזון, תחושת עייפות מוגברת. תופעה זו מתפתחת כבר בגיל הרך כבעיית ראייה הנלווית לבעיות בריאותיות אחרות, כגון: ירוד (קטרקט), ברקית (גלאוקומה), מחלות ברשתית, ניוון בעצב הראייה. תופעה זו יכולה להיות מלידה וגם בשלבי התפתחות מאוחרים יותר.



מחלות וליקויים אלה עלולים לגרום לאובדן ראייה עד כדי עיוורון אם אמצעי הטיפול הראויים לא יינקטו. לכן, יש חשיבות לאבחנות, לבדיקות ולטיפולים שיסייעו להתגבר על הידרדרות הראייה.
האתר נבנה במערכת 2all | בניית אתרים